דנס לייפ  7.6.2009

להקת סילביה דוראן בלילה לבן
מאת נעמה גרינשטיין

שתי הופעות של סילביה דוראן ולהקתה בחגיגות הלילה הלבן בתל-אביב

ב- 27.5.09 התקיימו שתי הופעות של מחול ספרדי במדגרת הלילה הלבן בת"א,
בסטודיו של סילביה דוראן ברח' בן יהודה בעיר.  הופעה במתכונת כזו, בתוך סטודיו
"הבית" כפי שמכנה אותו סילביה דוראן, כשהקהל פוגש את הרקדנים בגובע עיניים,
במרחק נגיעה, היא חוויה מרתקת לכל חובב מחול ובוודאי למי שכבר מכיר את המחול
הספרדי, ואת הפלמנקו, והתוודע לרפרטואר של סילביה דוראן.  זה השנה השלישית
ברציפות שלהקת המחול של סילביה דוראן נוטלת חלק בחגיגות הלילה הלבן.  לאור
הביקוש הרב תקיים להקת סילביה דוראן שתי הופעות נוספות בסטודיו גם בחודש הנוכחי.

ההופעות האינטימיות מאפשרות הצצה נדירה לסטודיו הקטן והצנוע, הטעון היסטוריה, שעל
קירותיו תלויות תמונות וכתבות רבות המספרות את סיפורה של סילביה דוראן,  מקום שבו
צמחו רקדניות רבות כמו מיכל נתן, נטע שיזף, אור נילי אזולאי, שרון סולטן, כרמל נתן, רוני
לוגסי ועוד.  הסטודיו פועל כבר 30 שנה.  דוראן שתמיד רוקדת עם הלהקה מספרת לנו בהתרגשות
המחול ספרדי הוא לא רק פלמנקו.  ישנם, הלכה למעשה, ארבעה סוגי מחול ספרדי ופלמנקו הוא
רק אחד מהם.  הרפרטואר של להקת סילביה דוראן עשיר, ומגוון והעמיק להשתמש בכל יסודות
המסורת הזאת.  בהמשך השתפת אותנו סילביה דוראן בחוויותיה כרקדנית וכוריאוגרפית ובמפגשים
שערכה עם רקדנים דגולים, כמו אנטוניו גאדס האגדי, שביקרו ורקדו אצלה בסטודיו.

המופע מתחיל לצליליה היפהפיים של האופרה כרמן מאת ביזה.  שלוש רקדניות בצעיפים עולות על
הבמה.  הריקוד מתעצם ומצטרפת אליהן רקדנית נוספת.  בהתפתחותו נוספים למחול מרכיבים נוספים:
הקשה בקסטנייטות, הפגנה של יכולת טכנית רבה, עוצמת נוכחות, שובבות ונשיות.  הריקוד זורם, מרביעיה
לסולו מדהים של נידר עוז ואז חזרה לקבוצת הרקדניות.  כרמן היאמהמפורסמות שבאופרות והיא זכתה
לביצועים ולפרשנויות אין ספור בעולם הפלמנקו והבלט.  כרמן היא אבן יסוד המקשרת בין תרבות המערב
של הבלט עם הבלט הספרדי, הנשי והחם.

הקטע השני בערב - סולו של הרקדנית שוהם ברמן.  שוהם היא רקדנית ותיקה בלהקת סילביה דוראן, והיא
חזרה אליה לאחר תקופת שבה שהתה בספרד.  שוהם ברמן רוקדת סולו לקצב ה"טיאנטוס".  זהו קצב כבד
מעט, שורשי, זהו ריקוד עמוק ומאוד אישי.  שוהם ברמן יפה מאוד בשמלתה האדומה והיא משדרת כנות רבה.
האישיות שלה קורנת בריקוד המשתנה והצבעוני.  שוהם ברמן חושנית אך מאופקת, מסתירה סוד.  לאט לאט
הקצב משתחרר ומתגבר ומתחלף במקצב של "טנגוס".

הקטע השלישי, פאנדנגו, הוא דואט של עדי כהן ונועם רז.  דואט במחול הספרדי הוא הזדמנות לחוות את ההבדל
בין גבר לאישה בריקוד, את הביטוי השונה, והקשר שנוצר מתוך הריקוד יחד.

הקטע הרביעי היה ריקוד יהודי, סולו של הרקדנית מורן רון.  זהו ריקוד מאוד מיוחד שמאפיין כמו שצויין את עושר
הרפרטואר של סילביה דוראן.  הריקוד מסורתי, מתחקה אחר עקבותיה של עמדות ספרד טרם הגירוש.
כידוע, הייתה בספרד תרבות עשירה, והריקוד העדין בתלבושת המהודרת מספר קצת על התקופה ההיא.  בריקוד
אלמנטים קלאסיים ומורן רון ביצעה אותו בחן רב.

הריקוד הבא - דואט הצ'רדה של נועם רז ושוהם ברמן.  זהו ריקוד עממי מסלמנקה.  גם כאן כמו בריקוד שקדם לו
הרקדנים מפגינים רב גוניות, יכולות ביטוי שונות שהן לא בהכרח מחול הפלמנקו המוכר.  הדואט הזה הוא ריקוד
מחוייך, תמים וגם כאן התלבושות מספרות סיפור שלם.

מכאן ואילך הריקודים מחוברים זה לזה.  הרקדניות עולות לבמה ויוצרות קוואדרו, כלומר רצף של רקודי סולו
וריקודים קבוצתיים.  הצופים חשים באווירתו של טבלאו - מעין בית קפה שבו רוקדים ושרים בחום וחגיגיות.
הבנות רוקדות על הכסא, מעודדות בחלאו את מי שרוקדת על הבמה.  הריקוד הראשון במחרוזות זו היא טריו
ורה, זהו סולו של מורן רון - ריקוד צ'יקו.  קיצבי, שובבי, נשי.  הריקוד השני הוא סוויאנס.  ריקוד עם שרוקדים
בזוגות.   התחנה הבאה סולו של עדי כהן - טנגוס.  הסולו של נידר עוז שבא בעקבותיו הוא סולאה פור בולריאס
זהו ריקוד יפה מאוד שבו נידר עוז רוקדת והבנות מלוות אותה כשהן רוקדות בכיסאותיהן נוצרת קומפוזיציה
מעניינת מאוד.  הריקוד הזה בדרך כלל לא שייך לקוואדרו כיוון שהוא כבד יותר.  הקטע הבא קבוצתי ללא מוזיקה
הרקדניות יוצרות את המוזיקה והקצב בידיהן וברגליהן.  הסולו הבא הוא של שני שרוני - פינו, שהוא ריקוד צ'יקו.
ריקוד הסיום של הערב "מרוחה לימון" הוא ריקוד שמח, קיצבי, מלא בהומור וחיים.

לאורך כל המופע הקהל חש בהתרגשות של הרקדנים.  ובעיקר בהנאה שלהם ובאהבה שלהם לריקוד.  זה אהבה
מדבקת וסוחפת.  שכחתי שבחוץ מתקיים בעצם לילה לבן ושיש המון אנשים ברחוב.  זו הייתה שעה של
התרגשות, הנאה ויופי.

רקדני הלהקה:  שוהם ברמן, נידר עוז, מורן רון, עדי כהן, שני שרוני ונועם רז